מכשיר ראיה חדש 

תארו לעצמכם עשרה אנשים שצופים במטוס שטס בשמים הנראה להם ממרחק כנקודה קטנה. כל אחד מהם אוחז בידיו במשקפת שמגדילה את דמות המטוס, אולם כל משקפת מגדילה אותה למידה שונה. כתוצאה מכך נוצר ויכוח בין הצופים: האחד קובע שגודלו של המטוס הוא ארבעה מטרים, השני סבור שגודלו עשרים מטרים, השלישי יטען בתוקף שאורכו רק חצי מטר, וכן הלאה.

כל אחד מהעשרה בטוח שהוא צודק, מכיוון שהוא רואה זאת בבירור בעיניו. למרות זאת המטוס אינו משתנה ונשאר באותו גודל. הרי כל השינויים הם רק חווייתם של הצופים ותוצאה של מה שהם רואים דרך משקפותיהם.

את הדוגמה הפשוטה, אך המאוד עמוקה הזו, מביא הרב ברוך שלום אשלג (הרב"ש) בכדי להמחיש לנו כי המציאות היא אחת, אולם אנו מתפתחים ומשתנים מבפנים ועם כל שינוי אנו רואים את המציאות בצורה שונה.

חכמי הקבלה מתארים שהמציאות היא אחת ומלמדים אותנו שמחוץ לנו קיים כוח אחד ויחיד. כוח זה נקרא "הבורא" והוא מעניק לנו שפע של אהבה וכל טוב ללא הגבלה. אך אם זה כך, מדוע לעיתים אנו חשים אושר ושמחה ולעיתים אנו עצובים, או למה יש כל כך הרבה סבל בעולם?

הסיבה לרגשות שונים אלו היא שהבורא נסתר מעינינו, לכן כל מה שעלינו לעשות כדי להיווכח שפעולותיו טובות הוא לגלות אותו. אדם שמשתוקק לגלות את הבורא מעומק ליבו, זוכה למעין "מכשיר ראיה" חדש שמאפשר לו להתבונן בפעולות הבורא. כאשר הוא מצליח לגלות את הבורא בפעם הראשונה האדם קורא לשינוי שחל בו יציאת מצרים. הוא משתחרר מעולמו הצר, מבין המ?צ?רים, ויוצא אל ההכרה שהבורא הוא טוב ומיטיב.

חכמת הקבלה מלמדת את האדם כיצד להכיר את הבורא ולגלות שהוא פועל כדי להיטיב לנבראיו. אדם שמציב לעצמו מטרה זו בודק אם השיג אותה על פי שני מדדים:

א. האם מתגלה לי הבורא ככוח היחיד שקיים במציאות?

ב. האם הכוח הזה הוא הטוב המוחלט?

בדרכו אל היעד מגלה האדם את הבורא בארבעה שלבים שונים. בכל שלב נפתח בפניו רובד פנימי ועמוק יותר של המציאות. בשני השלבים הראשונים הבורא עדיין נסתר מהאדם ולכן הם מכונים שלבי ההסתר. בשני השלבים הבאים אחריהם הבורא כבר מתגלה לאדם ולכן הם נקראים שלבי הגילוי. המעבר מן ההסתר לגילוי נקרא יציאת מצרים.

בעל הסולם מדמה את חיפוש המקובל אחר האמת, לאדם שרואה את גבו של חברו בעוד שפניו נסתרות ממנו ולכן הוא מתקשה לזהותו. אולם אם החבר יפנה אליו את פניו, האדם יזהה אותו בוודאות. שלבי ההסתר משולים למצב שבו אנו רואים את החבר מאחור ושלבי הגילוי דומים לראיית פניו של החבר.

חכמת הקבלה מלמדת אותנו כיצד להתפתח שלב אחר שלב בדרכנו הרוחנית, עד שנגיע להכרת האהבה השלמה והמוחלטת של הבורא כלפינו ושל אהבתנו כלפיו.

אדם שעוד לא נולד בו הצורך להכיר את הבורא, הוא בדרך כלל אדיש לנושא ולא מפתח כלפיו יחס כלשהו. הוא חי את חיי היומיום בניתוק מוחלט מהבורא, ואף אינו מרגיש ניתוק זה.

כאשר מתעורר בו הרצון להכיר את הסיבה למהלך חייו, האדם מתחיל להתעניין בחכמת הקבלה. בעזרתה הוא לומד כיצד להתקדם, ונכנס לשלב ההתפתחות הראשון שנקרא "הסתר כפול".

בשלב זה נראה לאדם שהבורא לא קיים, ושכל מה שמתרחש הוא מקרי, תולדה של הגורל העיוור והטבע.

מצב זה נקרא הסתר כפול, מכיוון שנסתרים מהאדם שני הגורמים שהוא מחפש - עצם קיומו של הבורא, ופעולתו של הבורא כטוב.

בעזרת לימוד חכמת הקבלה מצליח האדם להמשיך בדרכו לגילוי הבורא, ומגיע לשלב השני בהתפתחות, הסתר אחד.

ההתפתחות הפנימית שעובר האדם על ידי לימוד הקבלה חושפת בפניו את מה שלא ראה קודם לכן. אחד משני הנתונים שהוא מחפש התגלה לו, והוא רואה שהכל בא מן הבורא. אבל הנתון השני עדיין נסתר מפניו, והאדם עוד לא מצליח להרגיש שהבורא הוא טוב. לכן המצב שבו הוא נמצא נקרא "הסתר אחד".

האדם מגלה שהוא אינו מסוגל עדיין להרגיש את הבורא כטוב ומיטיב, למרות שהוא כבר משתוקק לכך מכל הלב. המקובלים קוראים למגבלה זו שהאדם מגלה בתוכו "המחסום הפנימי".

לימוד חכמת הקבלה מסייע לאדם לחדד ולמקד את בקשתו לראות את הבורא רק כטוב. כאשר יצליח האדם להרגיש את הבורא כטוב ומיטיב הוא יחצה את המחסום הפנימי ויצא ממקומו הצר, ממצרים. אז הוא יעבור מן ההסתר אל הגילוי.

לאחר יציאת מצרים זוכה האדם ב"מכשיר ראיה" חדש, ובעזרתו הוא מגלה מציאות שונה לחלוטין. מנקודת ראותו החדשה הוא מגלה שכל מה שאירע לו קודם לכן במהלך חייו היה כחלום לעומת מה שמתגלה לו כעת. על כך כתב דוד המלך "היינו כחולמים" (תהלים קכ"ו, א'). כעת האדם רואה את אופן השגחתו של הבורא ואת פעולותיו כטוב מוחלט.

המקובלים קוראים לשלב זה בשם "יראה", מלשון "ראיה", מכיוון שהאדם רואה את פעולת הבורא ומרגיש אותו כטוב.

האדם מצליח לגלות את יחסו של הבורא אליו כטוב, אולם עדיין אינו מסוגל להבין מדוע הבורא לא מגלה את טובו לכלל האנושות. לשם כך הוא נזקק למכשיר הראיה האחרון, שבעזרתו יטפס למדרגת ההתפתחות העליונה, לאהבה.

בעזרת מכשיר הראיה המשופר שניתן לו לבסוף, רואה האדם את תוכניתו הכללית של הבורא. לפתע הוא מבין שמאז ומתמיד עשה הבורא רק טוב לנבראיו, ושהוא מיטיב לכלל האנושות. כשהאדם מגלה זאת הוא חש אהבה נצחית כלפי הבורא.

אדם שעובר במהלך התפתחותו הרוחנית מן ההסתר אל הגילוי זוכה להכרה השלמה של הבורא.

כל עוד האדם נמצא במצב "הסתר כפול" ובמצב "הסתר אחד" הוא מגשש את דרכו באפלה, והוא מסתייע בכתבי המקובלים כסימני דרך. אולם, עם חציית המחסום הפנימי, האדם זוכה ל"מכשיר ראיה" חדש, עיניו נפקחות וההסתרה מסתיימת. לכן נקרא מעבר המחסום "חציית ים סוף".

בשלב הבא מתגלה בפניו תוכניתו של הבורא ואופן השגחתו על נבראיו. הוא רואה את הבורא כטוב ומיטיב עם כולם, בעבר, בהווה ובעתיד, ומרגיש כלפיו אהבה נצחית.

סיפור יציאת מצרים, היציאה מן המקום הצר אל החופש, מתאר את המעבר החשוב ביותר שחווה האדם בחייו. לכן מייחסים המקובלים לחג הפסח חשיבות עליונה ומזכירים לנו אותו בהגדה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".